שיעור מספר 27

הנאצים בשלטון - 1933 - 1939

מטרות לימודיות:

1. הרקע לעלית הנאצים לשלטון

2. מקורות האנטישמיות הנאצית

3. מדיניות הנאצים כלפי יהודי גרמניה בשנים 1933 - 1939

מבוא

ב - 1 בספטמבר 1939 פלש הצבא הגרמני לפולין. מלחמת העולם ה - 2 החלה. עבור

היהודים היתה למלחמה זו משמעות גורלית. שישה מיליון יהודים הושמדו על ידי

מכונת הרצח הנאצית המשוכללת בצורה שלא היה לה תקדים בהיסטוריה האנושית.

1. הרגע לעליית הנאצים לשלטון

א. התבוסה במלחמת העולם הראשונה והשלכותיה

לאחר ארבע שנות לחימה נכנעה גרמניה ב - 11 בנובמבר 1918. הכניעה הגרמנית הפתיעה

את אזרחי גרמניה, שהיו בטוחים בניצחון הצבא הטוב בעולם. מסקנתם של גרמנים

רבים היתה, כי לא כוח חיצוני פגע בגרמניה, אלא כוח פנימי וזהו "השמאל", דהיינו,

קומוניסטים ויהודים הם ה"אשמים" בתבוסת גרמניה. הם שתקעו סכין בגב האומה.

 התעמולה האנטישמית החריפה. הלך הרוח האנטישמי מצא את ביטויו ברצח שר החוץ

היהודי, וולטר רתנאו בשנת 1922.

ביוני 1919 חתמו המדינות המנצחות הסכם שלום עם גרמניה בוורסאי שבצרפת. המעצמות

המנצחות קבעו כי גרמניה היא האשמה העיקרית בפרוץ המלחמה ועל כן הטילו עליה

תנאים חמורים בחוזה השלום: הקטנת שטחה, צימצום צבאה, פיקוח על פעילותה הצבאית,

אובדן שטחים מעבר לים, אובדן שטחים במזרח גרמניה לטובת פולין ותשלום פיצויים

עצומים לבריטניה ולצרפת. בעיני הגרמנים היו תנאים אלה קשים ובלתי צודקים.

 הרגשת הקיפוח בגרמניה היתה עמוקה ביותר.

ב. רפובליקת ויימאר 1919 - 1933

תנאי מרכזי בחוזה השלום קבע כי על גרמניה להחליף את משטרה המלוכני במשטר דמוקרטי.

 ב - 1919 קמה רפובליקת ויימאר שהחליפה את "הרייך השני". היתה זו הפעם הראשונה

שהעם הגרמני חי תחת משטר דמוקרטי. חלק ניכר מהציבור הגרמני התחנך על מסורת

של משמעת ושל אהדה לצבא ולקיסר הגרמני. המשטר הדמוקרטי החדש לא שינה את הערכים

שהעם הורגל בהם. במסגרות השונות המשיכו אנשים להתגעגע לעבר, שבו היתה גרמניה

מעצמה ובראשה שליט יחיד. המצב הכלכלי בגרמניה שלאחר המלחמה השפיע אף הוא

על התנגדותם של חוגים מסויימים לדמוקרטיה. האינפלציה הלכה וגברה, עסקים נסגרו,

מפעלים פשטו רגל והאבטלה היתה לתופעה של קבע. בנוסף למצב הכלכלי הרעוע, רפובליקת

ויימאר ידעה משברים פוליטיים רבים. המפלגות הדמוקרטיות היו מפוצלות ולפיכך

לא יכול היה להיווצר גוש דמוקרטי יציב.

קשיי כלכלה, אבטלה, היפראינפלציה, אי יציבותו של המשטר הדמוקרטי, והסתה של

תנועות קיצוניות - כל אלה שימשו קרקע נוחה לעליית המפלגה הנאצית לשלטון.

בבחירות בשנת 1930 הפכו הנאצים למפלגה השניה בגודלה ובבחירות ב - 1932 למפלגה

הגדולה ביותר. בסוף ינואר 1933 הטיל הנשיא הינדנבורג על היטלר את תפקיד הקנצלר(ראש

הממשלה). כך קם "הרייך השלישי" שהנאצים הועידו לו "אלף שנים". היטלר לא

הגיע לשלטון באמצעות מהפכה אלימה, אלא באופן חוקי. בעת השבעתו לקנצלר, צעדו

ברחובות ברלין אלפי חברי פלוגות הסער במצעד לפידים כשהם שרים את הימנון המפלגה

הנאצית - "שיר הורסט וסל" - המדבר על היום שבו "יותז דם היהודים מן הסכין".

2. האנטישמיות הנאצית

שנאת היהודים עמדה במרכז האידיאולוגיה הנאצית. השנאה הנאצית כלפי היהודים

כוונה בעוצמה, שלא נודעה כמוה בתולדות המין האנושי. הנאצים הדגישו באנטישמיות

את היסודות הבאים:

א. היהודי אינו יצור אנושי, אלא התגלמות השטן עלי אדמות. היהודים דומים לחיידקים

    טפילים, ההורסים את הגוף, שבו הם שוכנים. לאחר השמדת החיידקים בגוף, יש לטהר

    גם את הסביבה, כדי למנוע הידבקות בעתיד. יהודי וגרמני הם שני הפכים. היהודי

    הוא אויבו בנפש של האדם הצפוני.

ב. היהודים שולטים בממשלות העולם ומסכנים את גורל קיומה של גרמניה. קיים

    אפוא קשר יהודי בינלאומי הרוצה במפלת גרמניה.

ג. היהודים משתלטים על הכלכלה הגרמנית.

ד. היהודים מזהמים את הדם הארי.

ה. היהודים עומדים בראש תנועות סוציאליסטיות מרקסיסטיות שהנן אויבות גרמניה.

מהיכן ינקו הנאצים את שנאתם התהומית כלפי היהודים ומדוע עמדה שנאת היהודים

במרכז האידיאולוגיה הנאצית?

א. הסבר היסטורי - תרבותי

בימי הביניים היו הארצות דוברות הגרמנית מוקדים פעילים של רדיפת יהודים. במשך

מאות שנים הוצג היהודי כהתגלמותו של הרוע, של השטן עלי אדמות. כך הוצג היהודי

וכך הונצח היהודי כסטריאוטיפ של הרוע, שיש להיפטר ממנו. אי אפשר היה להשתחרר

מסטריאוטיפ זה משום שחוגי האינטלקטואלים וגדולי התרבות בגרמניה נתנו לו את

הסכמתם. במאה ה - 19 הפכה שנאת היהודים לחלק מהאפנה בחוגי אינטלקטואלים בגרמניה.

 הפילוסוף פרידריך הגל ראה את התנ"ך כהתגלמות "רוח רעה של שטנה". ההיסטוריון

היינריך פון טרייטשקה חזר וטען "היהודים הם אסוננו". "אין לגרמנים מושג על

גודל רשעותם" קבע ניטשה. בקרב האנטישמים האינטלקטואלים בגרמניה היו גם אנשים

בעלי גישה "מעשית". פרופסור יעקב פרייז מהיידלברג תבע בפשטות "למחות את היהודים

מהעולם". "היהודים הם חיידקים, אין מנהלים משא ומתן עם חיידק אלא משמידים

אותו" כתב הסופר פול ביטיכר. ב - 1879 נוסדה ליגה אנטישמית פעילה בברלין,

שמייסדה, הסופר וילהלם מאר, ממציא המונח "אנטישמיות", הכריז כי "שמיות" היא

ניגודה הגמור של "גרמניות" ולכן יש לעקור את היהודים מהשורש לפני שהללו יספיקו

להרוס את התרבות ולפורר את המין האנושי.

לא היה עוד מקום בעולם שסופרים והוגי דעות כה רבים הזדהו בו עם האידיאולוגיה

של המשטמה. בגרמניה אף נפוץ יותר מאשר בכל ארץ אחרת הזיוף הקרוי "הפרוטוקולים

של זקני ציון", שחובר במקורו בידי המשטרה החשאית הרוסית לשם הסתה ביהודים.

 לפי "פרוטוקולים" אלה קיים קשר יהודי בינלאומי להשתלט על העולם בתככים, במרמה

ובמעשי רצח. הנאצים שאבו אפוא את דימוי היהודי מן ההיסטוריה הגרמנית.

ב. ההסבר הגזעני

גולת הכותרת של השטנה באה עם הפרחת התיאוריות הגזעניות. במחצית השניה של המאה

ה - 19 ובראשית המאה ה - 20 הציפו את גרמניה מספר עצום של כתבים גזעניים אשר

רוממו את הגזע הגרמני - הארי מול הבלטת מגרעות הגזע השמי - היהודי. היהודי

הוצג כבן לגזע נחות ומשחת ובכך סופק צידוק "מדעי" להפלייתו לרעה ולרדיפתו

על עצם החטא של לידתו וקיומו, ללא כל קשר למעשיו, לאמונתו או למעמדו החברתי.

 אחד מעמודי התווך של תורת הגזע, אויגן דיהרינג (כזכור, הרצל קרא את כתביו

וזועזע קשות) "הוכיח" כי היהודים הם הדרגה השפלה ביותר שבגזע השמי הנחות בלאו

הכי. קיצוני עוד יותר היה יוסטון סטיוארט צ'מברליין, שנטש את אנגליה מולדתו

למען גרמניה. בספרו "יסודות המאה ה - 19" התיימר לגלות את המפתח לכל בעיות

ההיסטוריה והתרבות. הסוד, כך האמין, טמון בטהרת הגזע ולפי "גילוי" זה הסביר

את כל דברי ימי האנושות. רק "האדם המוסרי הטבטוני", שבעורקיו דם טהור, הביא

תרומה חשובה לציביליזציה. היהודים חסרי דם זה לחלוטין ולפיכך הם "זרים" להתפתחות

המין האנושי והשפעתם היא "הרסנית".

לאחר מלחמת העולם הראשונה לא פסק מבול הספרים הגזעניים, אלא שהפעם הייתה התמונה

חמורה בהרבה. הסופרים הגזעניים, המתוסכלים מהתבוסה במלחמה, פיארו את החייל

הגרמני הטהור והאציל. מולו הוצגו היהודים כמי שהמיטו אסון על גרמניה על ידי

תקיעת סכין בגב האומה. הסטריאוטיפ של הגיבור הגרמני הארי היה עתה חד וברור

יותר מבעבר, וגם הסטריאוטיפ היהודי השלילי היה חד מבעבר. הנאצים קלטו את

המסר.

ג.ההסבר האישי - היטלר והיהודים

האוירה בגרמניה הייתה אפוא דחוסת איבה עוד לפני היוולדו של היטלר והייתה לה,

ללא ספק, השפעה רבה על גיבוש אישיותו. היטלר תאר בפרוטרוט את התקופה שבה

החלו חושיו הלאומניים לקלוט את השנאה. היה זה בימי הסבל ומפח הנפש, שהיו

מנת חלקו בוינה, בשנים 1903 - 1909. המנהיג לעתיד התבונן בזרמים פוליטיים

ובמפלגות והחל אוגר דעות וסברות. בלהיטות אין קץ בלע את הספרות האנטישמית

אשר וינה הייתה מוצפת בה באותם ימים. היטלר קיבל כל מה שמצא בספרות האנטישמית

כאמת שאין לערער עליה. על "הגילויים" שמצא בה חזר אחר כך בספרו "מיין קאמפף".

 אותו זמן, כך נזכר היטלר, התחיל לשנוא את היהודים שנאה של ממש. "אז חדלתי

להיות קוסמופוליטן רך לב והפכתי לאנטישמי גמור". תשוקה לוהטת התגבשה אצלו

למחוק אלפיים שנות ציביליזציה "יהודית". היהודי זוהה עם עבר מסתאב המצווה

לפנות את מקומו לעולם העתיד, שבו תשלוט גרמניה במשך אלפי שנים. היטלר אף

נתן ביטוי לשנאתו לעם שאינו דומה לאחרים:"מפני שהם שונים הכרח שייעלמו".

היטלר עתיד היה לשאת עמו שנאת נצח זו ליהודים כל ימי חייו. הוא נשאר דבק

במשטמה גם כשהגורל כבר הטה את הכף נגדו. בימי חייו האחרונים, כשנוכח שהכל

אבוד, כשראה את ממלכתו חרבה, ובמקום מחבואו, במקלט התת-קרקעי של משרד הקנצלר

בברלין, נשמע כבר רעם התותחים הסובייטים, כתב בצוואתו "ומעל לכל הריני מחייב

את מנהיגי העם ואת הכפופים להם להקפיד על חוקי הגזע וללחום ללא רחם ביהדות

הבינלאומית, מרעילת כל העמים".

3. מדיניות הנאצים כלפי יהודי גרמניה

מעטים התייחסו ברצינות לתעמולה האנטי יהודית ,שניהלה המפלגה הנאציונל - סוציאליסטית

בשנותיה הראשונות, וראו בה תעמולת בחירות גרידא. ואולם משעלו הנאצים לשלטון,

הם לא הסתפקו עוד בתעמולה והחלו במדיניות אנטי - יהודית הלכה למעשה. מדיניותם

האנטי יהודית בגרמניה בוצעה בשלושה שלבים:

א. השלב הראשון - חרם כלכלי ובידוד חברתי- 1933 - 1935

ב - באפריל 1933 הוכרז חרם על כל עסקי היהודים. כרקע לכך נוהלה בעיתונות,

ברדיו ובאספות פומביות הסתה נגד היהודים והוסבר לציבור שעליו להתגונן בפני

היהודים באמצעות חרם. כרוזים הודברו על חנויות ובתי עסק של יהודים ועל שלטי

עורכי דין ורופאים יהודיים.

שבוע לאחר הכרזת החרם על היהודים נתפרסם חוק שלפיו סולקו מן הפקידות הממשלתית

כל התושבים שאינם "אריים". פוטרו גם עורכי דין, רופאים ומרצים באוניברסיטאות,

שלא היו נוצרים עד דור שלישי.

במאי 1933 הועלו על המוקד ברחובות ברלין ספרים של סופרים יהודיים . נשרפו

גם כתבי סופרים "פסולים" שלא היו יהודים. מחזה כזה לא נראה באירופה מאז ימי

הביניים.

יהודים הוכו ברחובות. נכבדים יהודים הושפלו ונדרשו לבצע עבודות בזויות. תלמידים

יהודיים בבתי ספר גרמניים הושמו ללעג ולקלס על ידי מוריהם.

יהודים רבים החליטו להימלט מן המדינה. ב 3- השנים הראשונות לשלטון הנאצים

עזבו כרבע מיהודי גרמניה.

ב. השלב השני - תחיקה אנטי - יהודית - 1935 - 1938

בספטמבר 1935, בעת ועידת המפלגה הנאצית בנירנברג, נתפרסמו 2 חוקים, שאושרו

על ידי הרייכסטאג, והידועים כ"חוקי נירנברג". החוק כראשון - "החוק להגנת

הדם הגרמני והכבוד הגרמני" קבע, כי הנישואין בין יהודים לבין אזרחים בעלי

דם גרמני אסורים. יחסי מין בין שתי הקבוצות אסורים. אסור ליהודים להניף

את דגל הרייך ואסור ליהודים להעסיק בבתיהם עוזרות גרמניות מתחת לגיל 54.

החוק השני "חוק אזרחות הרייך" קבע, כי אזרח הרייך הוא רק מי שנתון לחסות הרייך

הגרמני, ואזרח הוא רק אדם בעל דם גרמני, המוכיח על ידי התנהגותו כי הוא ראוי

לשרת את הרייך. רק אזרח הרייך הנו בעל זכויות פוליטיות. על פי התקנות שהתפרסמו

בעקבות "חוקי נירנברג" יהודי הוגדר מי ששלושה או שניים מסביו יהודים, או שהוא

נשוי ליהודיה או שהוא משתייך לקהילה היהודית.

במקומות ציבוריים - בתחבורה הציבורית, בתי קפה, בתי קולנוע וגנים ציבוריים

נקבעו מושבים מיוחדים ליהודים. הופיעו כתובות: "הכניסה לכלבים וליהודים אסורה!".

גם על בתים פרטיים הופיעו כתובות שאסרו כניסת יהודים.

ג. השלב השלישי - החרפת המדיניות האנטי יהודית - "ליל הבדולח"

בסוף ספטמבר 1938 התרחשו מאורעות מכריעים בזירה העולמית. ראשי ממשלות בריטניה

וצרפת, צ'מברליין ודלדייה טסו למינכן. הם נכנעו לאיומי היטלר והקריבו את

צ'כוסלובקיה. וינסטון צ'רצ'יל היה אחד היחידים שכינה את הסכם מינכן בשמו

הנכון "מפלה כוללת וגמורה". היטלר קיבל אור ירוק להתקדם. ההד המיידי נשמע

גם בתחום היהודי.

ב - 7 בנובמבר 1938 צעיר יהודי בשם הרשל גרינשפאן ירה למוות במזכיר השני בשגרירות

גרמניה בפריס, פון ראט. הוריו של גרינשפאן היו בקבוצת האזרחים היהודים הפולנים

שגורשו שבועיים גודם לכן באכזריות מגרמניה. בלילה שבין ה - 9 ל - 10 בנובמבר

1938 פרצו פוגרומים בכל רחבי גרמניה. בתי כנסת נשרפו, נופצו חלונות ראווה

של בתי עסק יהודיים (מכאן שם הפוגרום - "ליל הבדולח"), נהרסו דירות, נשדדו

חפצים יהודים. קרוב ל - 100 יהודים נרצחו, אלפים הוכו ונפצעו. כ - 30000

יהודים נשלחו למחנות ריכוז. אלה לא היו פוגרומים ספונטניים, כפי שטענו הנאצים,

כתגובה על רצח פון ראט. אלה היו פוגרומים יזומים ומתוכננים מראש על ידי צמרת

הס.ס. כל זה התרחש בתקופת שלום, כשנה לפני המלחמה, לעיני כל העולם, אשר לא

נקף אצבע.

פרעות "ליל הבדולח" סימנה את תחילתה של תקופה קשה מאוד בחיי אותם יהודים שעדיין

נותרו בגרמניה. מקורות הפרנסה נסתמו, שכן משנת 1939 נאסר על היהודים לעבוד

בעבודה כלשהי. גברים רבים נאסרו ונשלחו למחנות עבודה ולמחנות ריכוז, ועל

הקהילה היהודית הענייה הוטל לשלם פיצויים על נזקי "ליל הבדולח". השאלה היהודית

הייתה עתה בטיפולו הבלעדי של הס.ס., ומדיניות ההגירה שלו קבלה תאוצה רב לסילוק

סופי של כל יהודי גרמניה (עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, היגרו מגרמניה למעלה

מ- 350000 יהודים ונותרו בה כ - 230000 אלף). אולם יותר מכל חשובה ראייתו

של היטלר את השאלה היהודית. בנאומו מה - 30 בינואר 1939 רמז מפורשות, כי

גורל היהודים קשור להתפתחות הכללית, דהיינו למלחמה הממשמשת ובאה. נאומו לא

היה רק רמז, אלא איום מפורש לגבי גורלו של העם היהודי.

ב - בספטמבר פלש הצבא הגרמני לפולין. מלחמת העולם השנייה החלה.

שיעור מספר 27

הנאצים בשלטון - 1933 - 1939

הצעות דידקטיות

1. משמעות חוקי נירנברג - ניתוח טקסט

   (הפעילות תערך לאחר הדיון בפרק 3 סיעף ב' - תחיקה אנטי יהודית 1935 - 8391)

מהלך הפעילות

1. התלמידים יקבלו 2 קטעים מתוך "חוקי נירנברג" ויענו על השאלות המצורפות

   לכל קטע (ראה נספח מס' 1 ונספח מס' 2).

2. מתוך "חוק אזרחות הרייך" (נספח מס' 1 )

א. חלק המשפט המעיד על הבסיס הגזעני של חוק האזרחות הוא "בעל דם גרמניה או

    בעל דם קרוב לו".

ב. המילים המתארות מה נשלל מחסרי אזרחות הרייך הן" "הזכויות הפוליטיות".

ג. המסקנות הנובעות מהקטע הן: יהודי גרמניה מופלים לרעה על סמך טיעונים גזעניים.

 אפלייה זו באה לידי ביטוי בשלילת הזכויות האזרחיות והמדיניות שלהם.

3. מתוך "החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני" (נספח מס' 2)

א. הישנותן של המילים "דם גרמני" מורה על הבסיס הגזעני שעליו נשענו החוקים

    נגד היהודים.

ב. האיסורים שהוטלו על היהודים מנעו מהם להשתלב בחיים החברתיים והמדיניים

    בגרמניה.

ג. ההיתרים שניתנו ליהודים הדגישו את השוני הכפוי שבינם לבין שאר אזרחי גרמניה,

   ואת הרחקתם מתוך החברה הגרמנית.

2. האנטישמיות הנאצית - עבודה עם קריקטורות

(פעילות מסכמת. תערך בתום השיעור)

מהלך הפעילות:

1. כל קבוצת תלמידים תקבל 4 צילומים של קריקטורות וכרזות נאציות, בהן מוצג

   "הסטראוטיפ היהודי". על התלמידים להתבונן בצילומים ולציין כיצד מוצג היהודי

   בכל אחד מהם - מראה , תכונות וכו' (ראה נספח מס' 3).

הצילומים:

א. "גרמניה" - כרזה שהופיעה על חומת הרייכסטאג בשנת 1920. גרמניה מוצגת כנערה

     יפה וטהורה. היהודי - בעל התווים הפיזיולוגיים "הטיפוסיים" אף, מצח שפתיים,

    סנטר. גרמניה מאויימת על ידי היהודי בחילול הגזע ובזיהום הדם הארי.

ב. קריקטורה מהעתון הנאצי "דר שטירמר" משנת 2391. ("דר שטירמר" - העתון שפעל

    בשרותה של המפלגה הנאצית הוא מהמפורסמים והידועים לשמצה. התפרסמו בן קריקטורות

    אנטישמיות רבות.). היהודי אינוי יצור אנושי. המסקנה המתבקשת - יש לכלוא

    אותו. ולמי שלא קלט את המסר עד תומו, נכתב מתחת לקריקטורה: "כמה זמן עוד

    ייקח שבגרמניה יראו את שנינו רק מאחורי הסורגים?". הסיסמא בתחתית העמוד אומרת

    "היהודים הם אסוננו". כתובת זו הופיעה באופן קבוע בעתון בשנים 1923 - 4491.

ג. "אוטו מאייר - היהודי מנירנברג" - כרזה נאצית משנות ה - 03. בכיתובית

   נאמר : "אוטו מאייר, היהודי מנירנברג נהג לצלוב את קורבנו. הוא קשר אותה

   עירומה לצלב מעץ ואנס אותה ברגע שדמה החל לזרום מפצעיה. מוטיב האונס וחילול

   הגזע, אלא שהפעם ישנו שימוש בסמלים נוצריים תוך עיוות תוכנם - גרמניה כנערה

   יפה וטהורה נצלבת ונאנסת על ידי היהודי.

ד. "היהודי השולט בעולם" - קריקטורה מהעתון "דר שטירמר", 3491. היהודי אשם

     בכל:

הוא קפיטליסט - הדולר על בטנו.

הוא ציוני - מגן הדוד שעל ראשו.

בידו הימנית סימן של אחוזים - % - במשמעות של מלווה בריבית.

הוא שייך לאגודת סתרים "הבונים החופשיים" - מד הזוית והמחוגה.

הוא יושב על העולם - היהודים השתלטו על ממשלות העולם, אוייבות גרמניה (זוהי

קריקטורה המופיעה כשגרמניה החלה סופגת מפלות צבאיות)

תוי הפנים ומבנה הגוף - תואמים לתורת הגזע.

נקודות לדיון:

מן הקריקטורות עולה כי:

1. היהודי אינו יצור אנושי, הו מחלל את כבודה של גרמניה ומזהם את דמה. הוא

   שולט בעולם ועומד בראש תנועות וממשלות שהן אוייביה של גרמניה ומסכן את גורל

   קיומה. המסקנה המתבקשת מאליה היא שיש לכלוא אותו ולהשמידו.

2. האנטישמיות הגזענית לא היתה ייחודית לנאצים. היא נפוצה באירופה, ובמיוחד

    בגרמניה, מהמחצית השניה של המאה ה - 19 אולם הנאצים העניקו לאנטישמיות הגזענית

    סמכות של תורה מוכרת על ידי מדינה גדולה וחוקיה. (כדי להדגיש נקודה זו, מומלץ

   לחזור על מאפייני האנטישמיות המודרנית, שנלמדו בשיעור מספר 5 . ניתן להשוות

   בין הקריקטורות שהופיעו בצרפת בתקופת "משפט דרייפוס" והקריקטורות הנאציות).

3. התעמולה הנאצית הכינה את דעת הקהל לקבלת הרעיון שפיתרון הבעייה היהודית

    חייב לקבל אופי של "פתרון סופי".

4. ניתן לקיים דיון בנושא : השוואה בין תפקידה של התקשורת במשטר דומקרטי חפשי

   והתקשורת ככלי תעמולתי במשטירם טוטליטריים (עתונות, קולנוע, טלויזיה).

נספח 1

לפניכם קטע מתוך "חוקי נירנברג". קראו אותו וענו על המשימות הבאות:

א. סמנו בקו עת חלק המשפט בקטע המעיד על הבסיס הגזעני של חוק האזרחות

ב. הקיפו בעיגול את המלים בקטע המתארות מה נשלל מחסרי אזרחות הרייך.

ג. רשמו בכמה משפטים מה הן המסקנות הנוגעות מקטע זה לגבי יהודי גרמניה.

מתוך "חוק אזרחות הרייך":

"הרייכסטאג החליט פה אחד, על החוק הבא המתפרסם בזה:

 - אזרח הרייך... הוא רק אותו נתין המדינה בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו,

   המוכיח על ידי התנהגותו, שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך.

 - זכות אזרחות הרייך מוענקת על ידי מתן תעודת אזרחות הרייך.

 - אזרח הרייך הוא בלבד בעל הזכויות הפוליטיות המלאות בהתאם לחוקים. "

נספח מספר 2

לפניכם קטע מתוך "חוקי נירנברג". קראו אותו וענו על המשימות הבאות:

א. בשלוש הפסקאות הראשונות בקטע חוזרות ונשנות המלים "דם גרמני". מה ניתן

    להסיק מהישנותן של המלים?

ב. הסבירו את משמעותם של האיסורים שהוטלו על היהודים.

ג. הסבירו את משמעותם של ההיתרים שניתנו ליהודים.

מתוך "החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני":

"חדור הכרה שטוהר הדם הגרמני הוא תנאי מוקדם להמשך קיומו של העם הגרמני, חדור

רצון בלתי נכנע להבטיח את האומה הגרמנית לעולם, החליט הרייכסטאג פה אחד על

החוק הבא המתפרסם בזה:

 - נישואין בין יהודים ובין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו

- אסורים. נישואים שנערכו בניגוד לחוק בטלים, גם אם נערכו בחו"ל לשם עקיפת

  חוק זה.

 - יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים ונתיני המדינה, בעלי דם גרמני או בעלי דם

   קרוב לו - אסורים.

 - אסור ליהודים להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך.

 - לעומת זאת מותר להם להציג את הצבעים היהודיים. ביצוע היתר זה עומד תחת

   חסות המדינה."