שמואל הוגו ברגמן

(91- 1883... )

פילוסוף.

שמואל ברגמן למד פילוסופיה בפראג ובברלין. בזמן היותו סטודנט באוניברסיטת פראג הוא הצטרף לקבוצת

סטודנטים ציונית שנקראה "בר-כוכבא".זמן קצר לאחר מכן הוא החל לפרסם מאמרים ציוניים. בתקופה זו של חייו הוא פגש את מרטין בובר שהשפיע עליו רבות.

ברגמן היה ספרן בספריה של אוניברסיטת פראג ביו השנים 1907 ל- 1919 מלבד בזמן מלחמת העולם הראשונה שאז הוא שרת בצבא האוסטרי.

הוא עלה לארץ ישראל 1920-ב והיה למנהלה הראשון של הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים.הוא החזיק בתפקיד זה עד לשנת 1935 . 1928-ב הוא החל להרצות בפילוסופיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1935 לאחר שקיבל את מינוי הפרופסור שלו הוא היה הרקטור הראשון של

האוניברסיטה העברית בין השנים 1935 ל- 1938 . ברגמן היה העורך הכללי של הערך פילוסופיה באנציקלופדיה העברית וכמו כן היה העורך של הרבעון בנושאי פילוסופיה "עיון".

ברגמן היה גם חבר ב"הפועל הצעיר" ולאחר מכן בחר להצטרף לתנועת "ברית-שלום " שבמסגרת היותו חבר בה הוא שימש כראש משלחת יהודית לוועידה הפאן-אסיאתית בניו-דלהי ב- 1947.

שני תחומיו העיקריים של ברגמן היו דת ומדע. הוא כתב בעברית על קנט ומיימון ועל פילוסופים רבים אחרים שלה- 120 .ב- 1954 הוא זכה בפרס ישראל על תרומותו לתחום החשיבה ההומנית במיוחד על עבודתו "מבוא לתורת ההיגיון"(1953).

השקפותיו של ברגמן על אמונה ודת בוטאו בספרו "ההוגים והמאמינים"(1959) ברגמן עצמו הושפע ממרטין בובר ומפרנץ רוזנצוויג,כמו גם מפילוסופים נוצריים ואינדיאנים.